מתי בפעם האחרונה הרשיתם לעצמכם להשתעמם?
כן, כן, ממש להשתעמם - אשכרה לשבת על הספה או על הרצפה או מה שבא לכם ולא לעשות כלום!
לא רשתות חברתיות ולא טלויזיה, לא לקרוא ספר ולא לשוחח עם מישהו, לא לצייר, לכתוב, לפתור תשבצים או לבשל...
להיות במצב של כלום, בהייה באוויר בלי שום מטרה מסויימת.
משעמם, אה?
אז בואו נדבר קצת בשבחי השעמום (:
מה זה בעצם שעמום?
פתחתי את מילון אבן שושן שיש לי עדיין מבית הספר (אין כמו ישן וטוב, בחיי (: ) והנה ההגדרה:
1. שממון, רפיון חושים, עצבות ואדישות, ביחוד כתוצאה של אפס מעשה, חוסר תוכן מעניין וכדומה. 2. דכאון נפשי, מרה שחורה.
בקיצור, שעמום נתפס כדבר כל כך רע, הוא ריק, ואקום, והמוח שלנו לא מסוגל לסבול את זה, אז הוא מחפש למלא את הואקום הזה.
ובעידן שלנו, כשבלחיצת כפתור אפשר למלא כל ואקום תוך שניות בתוכן חיצוני - אינטרנט, טלויזיה - חדשות / סדרות סרטים, משחקים דיגיטליים - הרבה תוכן חיצוני, השעמום הוא לא אופציה...
ומה הבעיה בכל כך הרבה תוכן חיצוני?
שהוא לא מאפשר לנו ליצור את התוכן האישי שלנו.
ולמה זה לא טוב?
זה משאיר אותנו במוכר ובידוע - מה שאנחנו יודעים זה מה שאנחנו יודעים וככה קשה מאוד לחדש.
אנחנו אנשים מאוד עסוקים - משפחה, עסק, עוד עסק ועוד קצת... בלי עין הרע, העסק ממלא את רוב שעות היום שלנו.
ובעסק שלנו, אנחנו די עושים את אותו הדבר יום אחרי יום, רוב שעות היום.
ואז מגיע הרגע הזה, שצריך קצת אחרת, לא עוד מאותו הדבר, לדוגמא:
לקוח שהבעיה שלו לא נפתרה וצריך להסתכל עליה מכיוון אחר...
תוכן שיווקי אחר, שיגרום לקהל לעצור ולהתעמק...
רצון שעולה להכנסת מוצר חדש בעסק, שירענן ויחדש ויצית מחדש...
ועוד לא מעט מקרים בהם צריך לחשוב קצת אחרת...
והעניין הוא שאנחנו רגילים לחשוב את מה שאנחנו רגילים לחשוב - את אותם פתרונות ואותם תכנים ואותם מוצרים.
אז איך השעמום נכנס לתמונה ועוזר לנו?
השעמום הוא כמו דף לבן, ריק, שצריך יצור עליו יצירה חדשה.
אין בו משהן מוכר וידוע שמוביל אותנו, אלא מרחב שלם חופשי לחשיבה חדשה.
ואקום.
והמוח שלנו ממש לא אוהב ואקום...
אבל כשאנחנו מרשים לעצמנו להתנתק מההגדרה הזאת של שעמום, אנחנו מגלים שבעצם השעמום הוא דף חלק - מרחב להזדמנויות חדשות, שאנחנו לא פוגשים, כשהתוכן ממלא את חיינו.
ומה שאני רוצה להציע לכם בפוסט הזה הוא - צרו לעצמכם הרגל חדש ותעניקו לעצמכם כמה דקות של שעמום כל יום - של אי עשייה מוחלטת, ישיבה בעיניים פקוחות בלי שום מטרה.
בהתחלה יהיה מאוד משעמם והמוח יחפש לברוח אל המוכר והידוע - להדליק טלויזיה, לבדוק הודעות בוואצאפ, להגיח רגע לחדשות ולראות מה קורה בעולם... נו, מעין פאסט פוד למוח, העיקר לא להשתעמם...
אל תתפתו לזה. תמשיכו לעשות שום דבר ולבהות.
לאט לאט, מיום ליום, כשהמוח לא יקבל את הגירויים החיצניים שלו, לא תהיה לו ברירה והוא יתחיל ליצור את הגירויים מבפנים - וזה הוא הרגע הקסום הזה, בו היצירתיות נדלקת ודברים מופלאים ממלאים אותנו (:
אני מזמינה אתכם להתנסות בשעמום ולשתף אותנו כאן בקבוצות - מה הרגשתם? איך הגבתם? מה חשבתם ברגעי השעמום?
אשמח לקרוא את התגובות שלכם (:
Comments