top of page

הנקמה של יחזקאל (חלק 1)



את הנקמה שלו יחזקאל תכנן ב-14 השנים האחרונות, כל יום, כל שעה.

בימים ההם הוא היה הבחור של שולינק׳ה, כשעוד קראו לה שולי׳ק.

יחזקאל היה ילד החוץ הראשון בקיבוץ והיחיד עם עור שחום ותלתלים בצבע של פחם ושולי׳ק, שהיתה מרדנית אבל בשקט, זיהתה את הפוטנציאל הנפלא הגלום בו, להרגיז את ההורים המעצבנים האלה שלה, וחוץ מזה הוא גם נראה לה כמו אל, אז עוד יותר טוב.

היא התחילה איתו ולא הפוך, כמו כל הזוגות האחרים בקיבוץ, והוא נענה לה מייד, לנערה הנאה והיחפה תמיד, שזיק של שובבות טייל בין עיניה והזכיר לו את השכונה מתל אביב.

-

את יחזקאל שלחו בכוח לקיבוץ, הוא לא רצה ללכת לשם.

זה קרה כשאסתר השכנה התקשרה למשטרה ואמרה שהוא גנב לה את הקופסת תכשיטים הריקה משם, המזכרת היחידה שנשארה לה, שהחביאה כל אותן שנים עד שהרוסים ניצחו במלחמה.

השוטרים הגיעו עם עובדת סוציאלית, רחלי רוזנבלום, והיא האמינה לאסתר, לא ליחזקאל ולא לאמא של יחזקאל ולא לסבתא של יחזקאל שבכו ונשבעו שהוא לא גנב כלום, אדוני השוטר וגברת עובדת סוציאלית, בחיי כל הילדים והנכדים שלנו הוא לא גנב כלום... כמה הם התחננו שלא יקחו אותו...

אבל אסתר היא משם, וזה ידוע שאנשים משם לא משקרים, וכלום לא עזר...

השופט ששינסקי, גם הוא האמין לאסתר וכך יחזקאל נשלח לקיבוץ, שיקבל חינוך טוב כמו שצריך.

-

אז יחזקאל הגיע לקיבוץ ביום הכי חם בשנה וראשונה הוא פגש את שולי׳ק, שמייד נדמתה לו כמו אלה חופשיה ופראית.

הם נעצרו זה מול זו על הדשא מול חדר האוכל, בבוקר, נעמדו וחייכו זה אל זו. שולי׳ק אמרה היי אתה חדש כאן? יחזקאל מלמל משהו שנשמע כמו כן היום הגעתי וזה היה כל כך חמוד בעיני שולי׳ק שהיא הושיטה לו יד. הוא הושיט יד בחזרה.

חווק'ה, אמא של שולי׳ק, ראתה אותם ופניה בערו... לא לא שולי׳ק, היא אמרה לעצמה, שלא תעזי! ורצה במהירות לתפוס את בתה בידה המושטת לכיוון הפרא אדם החדש ולמשוך אותה משם, להרחיק אותה מהצרה הזאת שהגיע לקיבוץ השלוו.

נו, אז היא רצה...

-

שולי׳ק ויחזקאל היו הזוג המדובר ביותר בקיבוץ, אלה שתמיד נראה היה שנחיל דבורים מלווה אותם לכל מקום, מרוב לחשושים וניחושים שהיו סביבם.

זה לא הפריע להם.

בבית, חווק'ה ויוסק'ה רבו עם שולי׳ק ואיימו עליה שינעלו אותה בחדרה אם תמשיך להיפגש עם הפרא והיא, מצידה, ענתה בשקט שאם יעשו זאת היא תפסיק לאכול, כמו אז, שהפסיקה לאכול כשלא הרשו לה לפגוש את דינה, הבת של המשוגעת מקצה הקיבוץ.

כמו שכבר נאמר - היא היתה מרדנית אבל בשקט.

הוריה נשברו. הילדה חייבת לאכול, היא נראית כמו רבע עוף...

-

אז שולי׳ק ויחזקאל היו לזוג המדובר ביותר בקיבוץ.

שולי׳ק אהבה פרחים ויחזקאל אהב לשמח אותה.

אני רוצה שתביא לי כל יום פרח, אמרה לו, גם בשבת.

בשבת? איך בשבת?

תמצא כבר איך. אמרה וחייכה אליו בפה ובעיניים.

בכל יום ראשון יזקאל נסע לחצור הגלילית והביא לשולי׳ק פרח אחד, ביום שני נסע והביא לה שני פרחים, וכך בכל יום. ביום שישי הוא נסע וקנה 13 פרחים, בשביל שיהיה כבר ליום שבת, ושם אותם במים בדלי בחדר השינה שלו.

-

עוזי׳ק היה מאוהב בשולי׳ק. גם מנחם ושלמה ומשה הקטן, שגדלו יחד עם עוזי׳ק מיום שנולדו, היו מאוהבים בה אבל הוא אמר ראשון אז זה מה שקובע. והם לא ממש אהבו את העובדה שמי שזכה בליבה של שולי׳ק היה דווקא הפרא השחור הלא מחונך הזה, שעוד אומרים עליו שהוא גנב.

גנב הביאו להם לקיבוץ השלוו שלהם!

עוזי׳ק ומנחם ושלמה ומשה הקטן הביטו זה בזה ולא היה צורך במילה אחת אפילו - הם גדלו יחד מיום שנולדו, הם מבינים זה את זה ללא מילים.

-

אז בכל יום שישי, כשנשאר קצת זמן פנוי לפני ארוחת הערב, הם ביקרו את הוריה של שולי׳ק.

כן, גם אנחנו לא מבינים איך קרה שהיא איתו, ניחמו אותם במילים המדוייקות ביותר, שנשמעו כמו מוסיקה משובחת לאוזניהם של הוריה של שולי׳ק, ואלה שמחו שיש מי שמבין אותם. כל השאר סתם ריכלו עליהם...

בכל יום שישי ארבעה נערים סרקו בעיניהם את הסלון, מחפשים אחר ההזדמנות שתראה לכולם מי זה בדיוק היחזקאל הזה, הגנב.

לא היה פשוט למצוא אבל בסוף זה הצליח להם. במזנון החום, מאחורי דלת הזכוכית של המשקאות, מאחורי הבקבוק של הקוניאק שעלה מלא כסף ושותים רק באירועים מיוחדים, התחבאה קופסא קטנה, עם ציפוי מקטיפה שחורה מבפנים וציפוי קטיפה אדומה מבחוץ ובתוכה שלושה מטבעות ישנים, עליהם חרוטים פנים של מלכים, או קיסרים, או משהו כזה.

ביום שישי אחד, חם מהרגיל לעונה זו, נעלמה הקופסא מהארון של המשקאות במזנון של חווק׳ה ויוסק׳ה.

-

בכל יום שבת בבוקר, לפני שכולם התעוררו, חווק׳ה היתה מכינה לה קפה שחור עם שלוש סוכר, כי מספיק מר לה בחיים האלה, הולכת למזנון, מוציאה את קופסת המטבעות ומחזיקה אותן בידה, עוצמת עיניים ונזכרת בפניה של אמה, שעה שמסרה לה את המטבעות למשמרת.

יוסק׳ה, הקופסא נעלמה!

Comments


bottom of page